התערוכה הכל כלול של טל גולני עוטפת את קירות גלריה בגליל בנוכחותו של חלל זר הלקוח ממקום אחר ומזמן אחר: מלון אליזבת (גינוסר), הממוקם בטבריה. המיצב הציורי רחב ההיקף של גולני שואב את השראתו ממבנה המלון אשר נבנה במהלך שנות העשרים של המאה הקודמת, אך עומד נטוש בשכונת קריית שמואל בעיר מאז שנות השישים ועד היום. 

 

מאז תערוכת היחיד הראשונה שלה (כניסת קהל, 2017) עוסקת גולני בחללים הפנימיים של מבנים הרוסים שננטשו, ואשר נשללה מהם היכולת לתפקד ולמלא את תכליתם. בשנים האחרונות היא מציירת את חללי הרפאים הללו, שניתן רק לדמיין את שהתרחש בהם לפני שנים. מיצב הציור החדש הוכן במיוחד עבור החלל של גלריה בגליל, ומהווה נקודת שיא בתהליך הרעיוני של גולני, הבוחן את יחסי הגומלין שבין מרחב וציור: דרך מיצבים ציוריים, גולני בודקת מה ממשיך להיות נוכח במבנה מסוים, לאחר שהפונקציה אשר לשמה הוא נועד נעדרת ממנו. 

 

החלל של מלון אליזבת עומד בלב המחקר ההיסטורי והחזותי שגולני ערכה במהלך השנים 2019-2020. המחקר כלל גם ביקור בתוך המבנה הנטוש עצמו, באופן שאיפשר לה לחוות באופן ראשוני את שרידי הארכיטקטורה הייחודית לתקופת בנייתו. בשנות פעילותו נחשב המלון לגולת הכותרת של אזור הצפון, והיה ידוע בחדשנותו ובהדר שבו. לצד ההתחקות אחר הסיבות שהובילו לנטישת המקום ולסגירתו למשך עשרות שנים, בתערוכה זו מבקשת גולני, במובן מסוים, גם לנסות ולהשיב עטרה ליושנה – באמצעות הציור, גולני מעוררת לחיים פרגמנטים של אלמנטים אדריכליים, פינות נסתרות, משקופים וחלונות אשר ממלאים את מרחב התצוגה. בכך, גולני כמו מכוננת מחדש את נוכחותו של חלל המלון המקורי העומד נטוש ונעדר תכלית במרחק עשרות קילומטרים מן הגלריה, ומאפשרת לצופים לחוות אותו דרך עיניה שלה. 

 

על קירות הגלריה תלויים שני גופי עבודות עיקריים של ציורי שמן, המקיפים את מרחב התצוגה כולו. גוף עבודות אחד מורכב משישה־עשר ציורים גדולי ממדים, התלויים במרווחים זהים לאורך הקיר המרכזי בגלריה. בציורים אלו עוקבת גולני אחר המרקמים והמקצבים האדריכליים שהופיעו בחלל המעוגל של חדר האוכל של המלון: קורות התקרה המייצרות משטחים רבועים, לוחות עץ מאורכים, חלקי פרזול משולשים וחלונות מלבניים המאפשרים תצפית פנורמית – אם כי מקוטעת – אל הנוף. תליית הציורים כמו מתכתבת עם פתחי החלונות המקוריים של המבנה, ובין הדימויים הצבעוניים נותרים מרחבים מדודים של קיר לבן, אשר חוסם את ההתבוננות אל הנוף. עם זאת, גולני לא מתייחסת אל הנוף כפשוטו: מתוך החלונות שלה בוקע אור צהוב, מסנוור כמעט, שאינו מאפשר הצצה אל מה שנותר מחוץ למבנה. התבוננות מדוקדקת בציורים חושפת כי גם האור עצמו עובר תחת ידיה של גולני תהליך של הפשטה צורנית, שכן הוא מורכב מריבועים אחידים המתכתבים עם שלל הטקסטורות הגיאומטריות אשר התקיימו במבנה המקורי.

 

גוף העבודות השני מציג ציורים קטנים יותר, בעלי גדלים משתנים, התלויים בתפזורת על גבי קיר נוסף בגלריה. ההצבה האקראית על הקיר כמו מאפשרת לצופים להציץ אל נקודות שונות בחדר האוכל של המלון, הנסתר מהם. הדבר מזכיר מפות עולם מודפסות המאפשרות למטיילים לגרד ולהסיר את שכבת הציפוי העליונה המוטבעת על גבי הנייר ולחשוף את שמה של המדינה שבה טיילו. כך, הקיר של גולני מאפשר חשיפה חלקית, מקומית, פזורה ופרועה של מבנה המלון. בעוד העבודות הגדולות מייצרות מקצב אחיד, מתוכנן ומסודר של התבוננות, הרי שמול הקיר השני, נדרשים הצופים להתעמת עם אינפורמציה מרחבית חסרה ועם אזורים שלמים של החלל שאין להם גישה חזותית אליהם. אנו נותרים אל מול קיר לבן שכמו חוסם את שדה הראייה, מגלה טפח ומסתיר טפחיים. 

 

על הרצפה פורשת גולני עבודה שלישית, העשויה מעיגול פרספקס גדול. על גבי מצע העבודה החלק מייצרת גולני מחדש את רצפת הפרקט של המלון באמצעות צבעי שמן ומסקינגטייפ. המשטח המעוגל מהווה תזכורת הן לצורתו המעוגלת של חדר האוכל והן לכיפה העגולה שהתנוססה מעליו. משיכות המכחול המדויקות וההחלטיות של גולני נישאות על גבי הפרספקס הקשיח, ומייצרות מחבר גיאומטרי הנפרש תחת רגלי הצופים בחלל. בכך מייצרת גולני עבור הצופים מסלול היקפי, מעגלי, הסובב את העבודה, ומאפשרת לצופים לחוש שהם משוטטים על גבי רצפת החלל המקורית. 

 

שלושת גופי העבודות הללו מרכיבים את הסביבה הציורית של גולני, המחייה מחדש את חלל המלון דרך שילובו בחלל הגלריה הנוכחי. בכך מאפשרת גולני לצופים להציב את עצמם בלב התרחשות אשר אינה מתרחשת, במיקום קיים – אך אשר יצא מכלל שימוש, ומזמינה אותם לשהות באזור הדמדומים שבין החלל הממשי לבין זה המופיע בדימויים.

 

לבסוף, על גבי הקיר האחורי של הגלריה נחשף תהליך העבודה הייחודי של גולני. גולני יוצרת את הטקסטורות המוקפדות שלה באמצעות רצועות מסקינגטייפ המודבקות על פני הבד, המאפשרות לה לייצר כיווניות צבעונית ורבדי עומק באמצעות תהליכים של צביעה וקילוף. על גבי הקיר הפונה החוצה, גולני מציבה מראה חשוף וראשוני של אופן עבודתה: על הקיר מתוחות רצועות הדבק, אשר כמו נמשכות מתוך הציור ומשתלבות בקיר עצמו, מחברות בין הציור לבין חלל התצוגה הקיים. בכך, גם שמה של התערוכה מקבל משמעות נוספת: מעבר להקשר המיידי של המושג "הכל כלול" לעולם המלונאות, הרי שבתערוכה של גולני באמת הכל כלול: המבנה, החומר, המרקם – וגם תהליך היצירה עצמו, המכונן מחדש את המקום אשר היה – ועודנו.

 

תערוכה זו של גולני הייתה מיועדת להיפתח בחודש מרץ 2020, בסמוך להתפרצותה של מגיפת הקורונה בישראל. בשל הוראות השעה, נסגרו כל חללי התצוגה, המוזיאונים והגלריות ברחבי הארץ. וכך, ננעלה התערוכה עוד לפני שנפתחה - ובמשך קרוב לשנתיים עמדה תלויה בחלל הגלריה, סגורה לקהל וצופנת סוד, ממש כמו בית המלון הנטוש שאותו היא מציגה. 
 

הגר רבן

מרץ 2022