תת קרקע
נדב ויסמן

תערוכת יחיד
אוצרת: רווית הררי
דנה גלריה לאמנות, קיבוץ יד מרדכי

תת קרקע 1.jpg

נדב ויסמן, תת קרקע, דנה גלריה לאמנות, קיבוץ יד מרדכי (צילום: אבי חי)

בשנים האחרונות יוצר נדב ויסמן מיצבי קיר המשלבים בין אלמנטים של פיסול בעץ, רישום והקרנות וידאו.

 

סוגי המדיה השונים נפגשים בתבליטי קיר גדולי ממדים הנעים בין דו ממד לתלת ממד, ויוצרים הכלאות בין נוף לגוף, ובין דימויים של טבע נייח ודומם לאיברים אורגניים בתנועה. התערוכה "תת קרקע" היא מיצב תלוי מקום המקיף את חלל התצוגה מכל עבריו, כתמונת נוף פנוראמית שהעין אינה יכולה ללכוד במבט אחד. ויסמן מייצר הכלאה בין נוף עילי פתוח לחללים פנימיים סגורים. הוא יוצר נוף גופני מאוד הבנוי מחמוקיים משתפלים, מנקבות רחמיות ומחללים פנימיים, שהדימויים המוקרנים עליהם מפיחים בהם תנועה וחיים. זהו נוף תת קרקעי מדומיין, רוחש סודות ומטענים המבעבעים בו מתחת לפני השטח, המשקף את מציאות החיים הסבוכה באזור משני עברי הגבול, אך לא רק.

 

המתח בין הגלוי לסמוי, בין החשוף לחסום, בין המתרחש מעל לפני השטח ומתחתם, מלווה את עבודותיו של ויסמן מתחילת דרכו האמנותית. הוא משקף התייחסות עקבית ביצירתו למנגנונים פסיכולוגיים ולתהליכים נפשיים של תת־ההכרה. לא בכדי נקרא המיצב "תת קרקע". ההקבלה למושג הפסיכולוגי "תת מודע" ברורה ומיידית. שני המושגים מתייחסים להתחפרות ולהעמקה, זה מבחינה גיאוגרפית, האחר מבחינה פסיכולוגית. ההקבלה בין התחומים אינה מקרית. מונחים גיאוגרפיים שימשו כבר את פרויד, אבי התיאוריה הפסיכואנליטית, לתיאור מבנה הנפש. פרויד סבר שהלא מודע הוא בבחינת ארץ פראית וקמאית ששולטת בהווייתו של האדם, וכי מטרתו של הטיפול הנפשי היא "לכבוש" ארץ לא נודעת זו. כוחו של התת-מודע מומחש לעתים קרובות באמצעות מטאפורה של קרחון, שהמודע הוא רק קצהו העליון המבצבץ מחוץ למים.

 

ההתייחסות המורכבת והמטפורית לשכבות (גיאולוגיות ופסיכולוגיות כאחד) מקבלת בעבודתו של ויסמן ביטוי חומרי מובהק. התבליט עשוי שכבות של משטחי עץ הנערמות זו על גבי זו ויוצרות תבליט פיסולי תלת-מימדי. זוהי טכניקה המושאלת מתחום אדריכלות הנוף, ומבניית מודלים טופוגרפיים ממשטחים חתוכים בלייזר לפי מתווה וגובה פני השטח. ויסמן מאמץ את הטכניקה, וכדי לעצב בה את נופיו הוא משלב בה חיתוך בלייזר עם חיתוך ידני. כך נבנה לו הנוף חתכים-חתכים, שכבה על גבי שכבה: הרים, נקבים, מערות ואבנים. מעניין לציין כי השימוש בחתכים ליצירת הדמיה של הנסתר מן העין נפוץ גם בסריקות גופניות תלת ממדיות (דוגמת בדיקת MRI) המאפשרות "לפרוס" את האיברים שנסקרו פרוסות-פרוסות כדי לקבל תמונה מלאה.

 

הקרנות הווידיאו מחזקות את הזיקה בין הנוף לבין גוף האדם, ויוצרות הכלאה בין החוץ לבין איבריים אורגניים פנימיים. הדימויים המוקרנים על פני חלקי התבליט הם דימויים סמליים וטעונים, המבססים את ההקבלה בין המרחב התת-קרקעי לתת-המודע האנושי. מים מפעפעים בתוך נקבות ומערות תת קרקעיות, מלאי חיים אך בו זמנית מאיימים להציף ולהטביע; ערפל מתאבך בתוך דימוי של גוף אנושי, ממלא את הגוף באור ההקרנה אך בו זמנית ממסך את הראייה; מערום אבנים רוחש נראה כמו לב פועם או כתנועה של נשימה תת קרקעית; זרמי חשמל מתפתלים במה שנראה ספק כשורשי עצים ספק כמערכת עצבים. ויסמן יוצר תמונת נוף חיה ופועמת שהיא בו בזמן תמונת נוף נפשית ופנימית. הוא מטשטש את הגבול בין החוץ לפנים מבחינה מטפורית, חומרית ותמטית, ומתייחס מצד אחד למתחים הקיימים בנוף עצמו, ומצד שני לחוויה הפסיכולוגית של אדם המסתגר ומתחפר בבטן האדמה. במובן זה החדירה לעומק האדמה בעבודתו של ויסמן כמוה כחדירה אל עומקיו הפסיכולוגיים מלאי הסתירות והכאב של האדם, כל אדם, אך גם של המקום עצמו.

 

רווית הררי, אוצרת

התערוכה התאפשרה בתמיכתם הנדיבה של הקרן "בשביל האמנות" ושל "דורון הקרנות"

תת קרקע 2.jpg

נדב ויסמן, תת קרקע, דנה גלריה לאמנות, קיבוץ יד מרדכי (צילום: אבי חי)

תת קרקע 4.jpg

נדב ויסמן, תת קרקע, דנה גלריה לאמנות, קיבוץ יד מרדכי (צילום: אבי חי)